ברטנורא על התורה, דברים יד:ג

לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל כל מום לא יהיה בו וכו' בשל בשר בחלב הרי דבר שתיעבתי לך הזהיר כאן על אכילתו. קשה א"כ למה הוצרך לכתוב עוד לא תבשל גדי בחלב אמו דדרשינן חד מיניהו לאסור אכילה הרי כבר מוזהרין אנו על אכילתו ממקרא זה. וי"ל שבעבור אזהרה זו לא היה לוקה על אכילת בשר בחלב משום דהוה ליה לאו שבכללות כלומ' לאו שכולל דברים ולאו שבכללות אין לוקין עליו כגון לאו דלא תאכלו על הדם שהוא אזהרה לדברים הרבה ולכך הוצרך להזהיר על אכילתו בפני עצמו בלאו דלא תבשל לחייב מלקות על אכילתו וקשה עוד שלפי שטתו של רש"י יהיו הסריסים אסורים באכילה שהרי מוזהרין אנו על הסירוס מלאו דבארצכם לא תעשו דדרשינן מיניה כל שבארצכם לא תעשו שאסור לסרס שום בהמה וחיה ועוף כמו שפי' רש"י שם בפרשת אמור והרי מעשים בכל יום שאנו אוכלין בהמות ועופות המסורסין והוא דבר שתעבתי לו דומויא דמטיל מום בקדשים ומבשל בשר בחלב. וי"ל דאין הכי נמי לפי שורת הדין שהן אסורין באכילה אבל מדחזינן שאסר הכתוב להקריבן לגבוה כדכתי' ומעוך וכתות וכו' לא תקריבו אלה לה' שמעינן שמותרין באכילה דאם איתא דאסורין לא הוצרך הכתו' לאוסרן בהקרבה לגבוה דמי איכא מידי דלהדיוט אסיר ולגבוה שרי. ולא קשייא מחלב ודם דאדרבה משום חשיבותא הוא: