ברטנורא על משנה אבות א:יז

ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. מי ששומע חרפתו ושותק:

ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. ותדע לך שהשתיקה טובה, שאפילו המדרש והדרש והדיבור בתורה שאין לך מדה טובה הימנה, אין עיקר קיבול השכר אלא בשביל המעשה, והדורש ואינו מקיים, נוח לו אם היה שותק ולא היה דורש:

וכל המרבה דברים מביא חטא. שכן מצינו בחוה שהרבתה דברים, ואמרה, אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו, והוסיפה נגיעה שלא נאסרה בה, ודחפה נחש עד שנגעה בו, ואמר לה, כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה, ומתוך כך באת לידי חטא שאכלה מן הפרי. הוא ששלמה אומר (משלי ל׳) אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת: