ברטנורא על משנה זבחים ח:יא

הנתנין בפנים כו׳ ישפכו לאמה. דלא אמרינן רואים, ואסור לשנות את אלו מפני הכשרן של אלו. ורבי אליעזר דסבר אמרינן רואין, לא פליג הכא. דהיכי לעביד, ניתיב לחוץ והדר לפנים, כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים כך מצוה להקדים פנימי לחיצון, דפנימי חשוב. ניתיב בפנים והדר ניתיב בחוץ, כיון דאיכא חטאת ואשם שאם נתערב דמם בדמים הפנימים לא מצי למימר יתן בפנים ואחר כך יתן בחוץ משום דמפסלי חיצונים, לא פסיקא ליה. וא״ת לפסלינהו לחיצונים כדי להכשיר פנימים. למפסלינהו בידים לא קאמר ר׳ אליעזר, ומוטב להמתין עד שקיעת החמה ויפסלו מאליהן וישפכו, לאמה:

נתן בחוץ. כהן שלא נמלך ונתן מתערובת זו בחוץ, כשר:

ר׳ עקיבא פוסל. החיצון. שכל דמים החיצונים שנכנסו לפנים נפסלו:

וחכמים מכשירים. בכל הקרבנות, חוץ מחטאת החיצונה דמיפסלא משום וכל חטאת אשר יובא כו׳. והלכה כחכמים: