ברטנורא על משנה זבחים ז:ו

אינה מטמאה בבית הבליעה. דמליקתה מטהרתה מידי נבלה:

ר׳ יהודה אומר מטמאה בבית הבליעה. דסבירא ליה לר״י דלא אהני שחיטה בעוף של חולין ולא מליקה בקדשים בטריפה בעוף להוציאה מידי נבילה:

אינו דין שתהא שחיטה כו׳. וכיון דילפת ששחיטה מטהר את הטריפה בעוף בחולין מק״ו, ילפינן מליקת קדשים מינה בבנין אב, מה מצינו בשחיטה כו׳, אף מליקה המכשרת באכילה תטהר טריפתה מטומאתה:

רבי יוסי אומר דיה כו׳. כיון דלא אשכחן בהדיא דשחיטה מוציאה מידי נבילה בעוף, אלא מק״ו מנבלת בהמה אתה בא ללמוד, דיה שתהא כנבלת בהמה ששחיטתה מטהרתה מידי נבילה ולא מליקתה, דדיו לבא מן הדין להיות כנדון. ושלש מחלוקות בדבר, ר״מ סבר, אחד שחיטה ואחד מליקה מוציאה בעוף מידי נבלה. ור׳ יהודה סבר, בין שחיטה בין מליקה לא מהני בטריפה בעוף להוציאה מידי נבלה. ור׳ יוסי סבר, שחיטה מהניא, מליקה לא מהניא. והלכה כר׳ יוסי: