ברטנורא על משנה זבחים ז:ד

ר׳ אליעזר אומר מועלים בה. דהא עולה היא ומי הוציאה ממעילתה, והלא שעת היתר לכהנים לא היה לה:

רבי יהושע אומר אין מועלים בה. דכיון דשינה שמה ומעשיה ומקומה לשם חטאת, נעשית חטאת:

ומה חטאת העוף שאין מועלים בה. כששחטה לשמה, שהרי נאכלת לכהנים:

שינה את שמה. נפסלה ולא באה לכלל היתר:

מועלים בה. דהא רבי יהושע גופיה לא פליג עליה:

לדבר שיש בו מעילה. לשם עולה:

ששחטן בדרום. לשם שלמים, יוכיחו:

ששינה שמן ומעשיהן לדבר שאין בו מעילה. שקדשים קלים אין מעילה אלא באימוריהן:

ומועלים בהן. מפני שנפסלו בשינוי מקומן ולא הוציאתן זריקתן מידי מעילה:

איסור והיתר. קדשים קלים יש באימוריהן משום מעילה ואין בבשרן משום מעילה:

בדבר שכולו היתר. בחטאת העוף שאין בו צד מעילה. והלכה כרבי יהושע: