ברטנורא על משנה זבחים ה:ח

והמעשר. מעשר בהמה:

ודמן טעון מתנה אחת. דלא כתיב בהו סביב, אלא ואת דמם תזרוק כתיב גבי בכור. והנך נמי מהתם ילפינן, מדלא כתיב ואת דמו אלא ואת דמם:

כנגד היסוד. במקום שיש יסוד תחתיו, למעוטי מזרחית דרומית שאין שם יסוד כדאמרן. ובכור ומעשר ופסח טעונים יסוד, דילפינן זריקה זריקה לגזירה שוה מעולה, ובעולה כתיב (ויקרא ד׳:ז׳) אל יסוד מזבח העולה:

שינה באכילתן. זה מזה. אע״פ שהשוה אותן למתן דמים:

הבכור נאכל לכהנים. כדכתיב (במדבר י״ח:י״ח) ובשרם יהיה לך:

והמעשר לכל אדם. שלא מצינו בכל התורה שיהיה לכהנים חלק בו:

ונאכלין בכל העיר. דכתיב (דברים י״ב:ה׳-ו׳) והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם. ותניא, בשני מעשרות הכתוב מדבר, חד מעשר בהמה, וחד מעשר דגן. וכתיב בההוא קרא ובכורות בקרכם וצאנכם, ומדלא קבע להו מחיצה שמע מינה דמעשר ובכור נאכלים בכל העיר:

לשני ימים ולי, לה אחד. דבבכור הוא אומר ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין, הקישו הכתוב לחזה ושוק, מה חזה ושוק של שלמים לשני ימים ולילה אחד, אף בכור לשני ימים ולילה אחד, ומעשר כבכור:

למנוייו. לאותם שנמנו בדמי לקיחתו כדכתיב (שמות י״ב:ד׳) איש לפי אכלו תכוסו: