ברטנורא על משנה זבים ד:ב

מריש. קורה גדולה שבונים בבירה וראשי קורות הגג כולן סמוכות עליה, והיא מונחת על גבי עמודים:

מלבן. כמין ריבוע של קורות קבועות בארץ:

צנור. מרזב של מים:

אע״פ שהוא עשוי בחבלים. שאינו קבוע בארץ אלא קשור בחבלים ואין כוחו יפה כל כך:

הים. היקף של עץ שהקמח מתקבץ בו בשעת הטחינה:

אצטרובל. עיגול של עץ שמעמידין הריחים עליו. ושניהן קבועים הן:

חמור של ריחים של יד. בנין של עצים שהריחים של יד קבועים בהן:

וסאה של ריחים. מדה גדולה וקבועה בקרקע:

קורת הבלנין. קורה שבעל המרחץ יושב עליה. וכל הני אם הקיש עליהן הזב ונפל הככר של תרומה מכח ההיקש, טהור, דכוחן יפה ולא חשיב היסט. ובקורת הבלנים נחלקו. ואין הלכה כר׳ יוסי: