ברטנורא על משנה יומא ה:ו

על טהרו. אחר שגמר כל המתנות של קרנות מזה עליו שבע פעמים כדכתיב (ויקרא ט״ז) והזה עליו מן הדם. טהרו, המקום המגולה שבו שחותה האפר והגחלים אילך ואילך ומזה על זהבו של מזבח:

ושל מזבח החיצון. שירי דם החטאות החיצונות היה שופך על יסוד דרומי:

אלו ואלו. דמים החיצונים והפנימים הנשפכים על מזבח העולה היו שותתים ונופלים מן היסוד לרצפה ומתערבין באמה סילון שבעזרה היוצא לנחל קדרון:

לגננים. לבעלי גנות:

ומועלין בהם. אסור ליהנות מהם בלא דמים: