ברטנורא על משנה יומא ד:ד

בכל יום. כשחותה גחלים ממערכה שניה של קטורת להכניס על מזבח הפנימי לקטורת שחרית וערבית:

חותה בשל כסף ומערה בשל זהב. ואינו חותה בשל זהב, שחתיית הגחלים שוחקת הכלי ומחסרתו והתורה חסה על ממונן של ישראל:

והיום חותה בשל זהב. שלא להטריח על כהן גדול לערות מכלי אל כלי:

כבדה. שהיה דופנה עבה:

והיום קלה. שהיה דופנה דק:

והיום ארוכה. כדי שתהא זרוע של כהן גדול מסייעתו:

והיום אדום. מזהב הקרוי זהב פרוים, על שם שדומה לדם פרים:

פרס. חצי מנה:

דקה מן הדקה. דכתיב (ויקרא ט״ז:י״ב) ומלא חפניו קטורת סמים דקה. ומה תלמוד לומר והלא כבר נאמר (שמות ל׳:ל״ו) ושחקת ממנה הדק אלא לומר לך שקטורת של יום הכפורים תהא דקה מן הדקה: