ברטנורא על משנה ידים א:ג

שנפסלו משתיית הבהמה. כגון מחמת סרחון. אבל שנפסלו מחמת טיט, אפילו בקרקע פסולים:

בכלים פסולים. דלא תקון רבנן נטילה אלא בראויין לשתיית בהמה:

בקרקע כשרים. להטביל הידים דהא מקוה נינהו וכל גופו טובל בהן, ידיו לא כל שכן:

קומוס. גומ"א בלע"ז:

וקנקנתום. ודריאול״י. ומזהיר כעין זכוכית:

עשה בהן מלאכה או ששרה בהן פתו פסולין. משום דבטלן ונשתנו מתורת מים:

אפילו נתכוין לשרות בזה. בתמיהה, וכי אפילו נתכוין לשרות פתו במקום אחד ונפל במקום אחר יהיו פסולים, והלא לא נתכוין ולא בטלם, אלא ודאי כשרים הם. ואין הלכה כר׳ שמעון התמני: