ברטנורא על משנה תרומות ו:ב

בת ישראל. שהפרישה תרומה ולא נתנה אותה לכהן ואכלתה שוגג:

ואח״כ נשאת לכהן. והרי היא ראויה לאכול בתרומה דאשת כהן אוכלת בתרומה:

משלמת קרן וחומש לעצמה. שהרי אם היתה אותה תרומה שאכלה עכשיו בעין לא היתה חייבת ליתנה לכהן דהיא נעשית כהנת בנשואיה, הלכך עתה נמי התשלומים הן שלה:

משלמת קרן לבעלים. כדין גוזל חבירו, אבל החומש תעכב לעצמה: