ברטנורא על משנה תרומות יא:א

אין נותנין דבלה וגרוגרות. של תרומה:

לתוך המורייס. שומן של דגים:

מפני שהוא מאבדן. שכן דרך דבלה וגרוגרות הנתונים במורייס לסחטן ולהוציא את מימיהן ואחר כך משליכן:

אבל נותנים את היין למורייס. רגילים היו לתת יין למורייס שלא היה בו שמנונית כל כך כדי למתקן ולתת בו טעם. הלכך מותר ליתן יין של תרומה לתוכו, ולא אמרינן לעבורי זוהמא בלבד הוא נותן את היין והוה כמאבדו:

אין מפטמין את השמן. של תרומה בעקרי בשמים שבולעים את השמן ואזיל לאבוד. אי נמי דלא חזי השמן לאכילה כשהוא מפוטם:

יינומלים. נותנים לתוך היין דבש ופלפלין:

ממעיטו. שמתחסר ומתמעט על ידי הבשול. ואית דמפרשי שממעיטו משותיו, שאין בני אדם רגילין לשתות יין מבושל כמו חי:

מפני שהוא משביחו. ומתקיים יותר. ואין הלכה כרבי יהודה: