ברטנורא על משנה תרומות א:ב

לא יתרום. לכתחלה דצריך להשמיע לאזנו כשיברך:

חרש שדברו בו חכמים בכל מקום וכו׳ לאו כללא הוא, דבריש חגיגה תני חרש, ומדבר ואינו שומע בכלל, ובפרק מצות חליצה לענין חליצה:

שאינו שומע ואינו מדבר. שנולד חרש ממעי אמו, וכיון שלא שמע מעולם מה שמדברים לו א״א לו שידבר: