ברטנורא על משנה טהרות ח:ג

המאבד ביום ומצא ביום טהור. דמסתמא אם היה אדם מוצאו ונוגע בו היה מגביהו, כדרך מוצא אבידה. אבל בלילה, אפילו שעה אחת דלא חזי ליה, חיישינן שמא נגע בו אדם טמא ולא ראהו. ומתניתין ברה״ר דספיקו טהור איירי, ואעפ״כ בלילה טמאים מדרס וטמא מת. אבל ברה״י דספיקו טמא, בין ביום בין בלילה טמאים. והכי איתא בתוספתא:

ברשות הרבים טהורים ברשות היחיד טמאין. דאין כאן אלא ספק שמא נגע בהן נכרי או עם הארץ, הלכך ברה״ר דספיקו טהור, טהורים. ברה״י דספיקו טמא, טמאים:

מפני שהונח ברשות עם הארץ. וכל מה שבבית עם הארץ הוי טמא מת וצריך הזאה: