ברטנורא על משנה סוכה ד:ד

מוליכין את לולביהן להר הבית. יו״ט ראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהן מע״ש:

החזנים. שמשים שהיו שם לצרכי צבור:

על גב האצטבא. רחבה של הר הבית היתה מוקפת באצטבאות לישב שם ומסוככות למעלה מפני הגשמים:

והזקנים. הדואגים שלא ידחפום למחר כשיבואו לקחת איש לולבו:

ומלמדין. ב״ד את כל העם לומר אם יבוא לולבי אל יד חבירי הרי הוא שלו במתנה, כדי שלא יהא אצלו לא גזול ולא שאול: