ברטנורא על משנה סוכה ד:א

לולב וערבה. לולב לנטילה וערבה להקיף המזבח:

ששה ושבעה. לפי שפעמים דוחים את השבת והוו להו שבעה, ופעמים שאין דוחין ולא הוו אלא ששה. ולקמן מפרש להו ואזיל:

וההלל. לגמור כל שמונה, מה שאין כן בפסח לפי שימות החג חלוקים בקרבנותיהן:

והשמחה. לאכול בשר שלמים בזמן המקדש, דכתיב (דברים י״ז) ושמחת בחגך, ואין שמחה בזמן המקדש אלא בבשר שלמים דכתיב (שם כ״ו) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת:

סוכה. לישב בסוכה:

ונסוך המים. בתמידי החג שחרית:

החליל. בשמחת בית השואבה היו שמחים בחג לכבוד שאיבת ניסוך המים, ומנגנים בחלילים וכנורות. ואותו חליל אינו דוחה לא את השבת ולא את יו״ט: