ברטנורא על משנה סוטה ז:ב

מקרא בכורים. שהיה קורא מארמי אובד אבי (דברים כ״ו:ה׳) עד סוף הפרשה:

וחליצת יבמה. היא אומרת (שם כ״ה) מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי, והוא אומר לה חפצתי לקחתה, ואחר החליצה אומרת ככה יעשה לאיש:

ברכות וקללות. שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:

ברכת כהנים. נשיאת כפים:

ברכות כהן גדול. ביום הכיפורים אחר עבודת היום שלפני ולפנים הוא קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין:

ופרשת המלך. היא פרשת הקהל, כדמפרש בסוף פרקין:

ופרשת עגלה ערופה. (שם כ״א) ידינו לא שפכו את הדם הזה, כפר לעמך ישראל וגו׳:

פרשת משוח מלחמה. (שם כ׳) והיה כקרבכם וגו׳ שמע ישראל אתם קרבים היום וגו׳: