ברטנורא על משנה סוטה ו:ב

אני ראיתיה שנטמאת. באותה סתירה, שהיא ע״פ עדים לר׳ יהושע, או ע״פ עוף הפורח לר׳ אליעזר:

לא היתה שותה. דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלים לדבר:

אף לפסלה מכתובתה. שלא תשתה ולא תטול כתובתה:

יבמתה. אשת אחי בעלה:

ובת בעלה. מאשה אחרת:

הרי אלו נאמנות. לעדות זו, אע״פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה, לפי שהתורה האמינה כל עדות שיש בה. ומיהו לא לפסלה מכתובתה, הואיל ושונאות אותה, אלא שלא תשתה: