ברטנורא על משנה סוטה ג:ז

וכהנת שנשאת לישראל. בת כהן:

מנחתה נאכלת. דכל מנחת כהן כליל תהיה, כתיב, כהן ולא כהנת. וכן כהנת אלמנה וגרושה שהביאה מנחת נדבה נאכלת:

כהנת מתחללת. מן התרומה ומן הכהונה. אם נבעלה לפסולים שוב אינה חוזרת לכשרותה לעולם:

כהן אינו מתחלל. אם נשא גרושה חללה או זונה, אלא כל זמן שהוא עמה הוא פסול לעבודה, משגרשה חוזר להכשרו, דכתיב (שם כ״א) ולא יחלל זרעו, זרעו חלל, והוא אינו חלל:

כהנת מטמאה למתים. דכתיב (שם) בני אהרן, ולא בנות אהרן:

ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים. דחטאת ואשם ומנחה בכולהו כתיב (שם ו׳) כל זכר בבני אהרן יאכלנו: