ברטנורא על משנה שביעית ד:ב

שנתקווצה. שנטלו קוציה בשביעית:

שנטייבה. שנחרשה היטב שכל העולם חורשים פעם אחת והוא חרש שתי פעמים. ומתניתין איירי בשעת הסכנה שהיתה המלכות אונסת על המס המוטל על הקרקעות והתירו לחרוש בשביעית כדי ליתן המס הקצוב מתבואתה למלך, ואם חרש שתי פעמים קנסוהו רבנן, דחרישה אחת התירו ולא שתי חרישות:

או שנדיירה. שעשו ממנה דיר לבהמות שעשה בה סהר כדאמרינן בפרקין דלעיל, ולא עשה ממנו אשפות אלא הניחו כדי לזבל בו השדה:

לא תזרע למוצאי שביעית. דקנסינן ליה בהני יותר מבנתקווצה:

בטובה. אסור דאין מחזיקין טובה לבעלים דרחמנא אפקרינהו:

חלוף הדברים. דב״ש לקולא. ואין הלכה כר׳ יהודה: