ברטנורא על משנה שקלים ו:ד

על של שיש מניחין את האברים. אחר הנתוח מסדרין אותן על השלחן עד שיעלום הכהנים. ולא עשאום של כסף או של זהב דהא אין עניות במקום עשירות, לפי שהזהב והכסף מרתיחים ומסריחים והשיש מצנן ושומר הבשר שלא יסריח, ולא היו סומכין על הנס שלא הסריח בשר הקודש מעולם:

ועל של כסף כלי שרת. שמוציאין בכל בוקר צ״ג כלי שרת, כדתנן במסכת תמיד:

נותנים לחם הפנים בכניסתו. אחר שנאפה, עד שיסדרוהו על השלחן:

ועל של זהב ביציאתו. והיה מונח שם עד זמן חלוקו:

שמעלין בקדש ולא מורידין. דכיון שסלקוהו מעל השלחן של זהב אין מורידין אותו להניחו בשל כסף: