ברטנורא על משנה שבת ט:ה

ביצה קלה. ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל יותר מכל שאר ביצים, ולא כדי לבשל כולה אלא כגרוגרת ממנה, טרופה ונתונה באלפס:

ומצטרפין. כל מיני תבלין זה עם זה:

אסטים. ני״ל בלשון ערבי, וצבעו דומה לתכלת:

ופואה. שרשי עשב שצובעין בהם אדום, ובערבי אלפו״ה:

בסבכה. בראש הסבכה שעשויה כקליעה נותנים מעט בגד:

נתר. מין אדמה הוא, ומזהיר, וקוראים לו אלו״ם בלע״ז:

בורית. מין צמח שמנקה ומטהר:

קמוניא. עשב שמנקים בעפרו את הידים להעביר את הזוהמא, ובלשון תלמוד קרוי שלוף דוץ, ובערבי קורין לו אלקל״י:

ואשלג. לא אתפרש לי מה הוא:

על הכתם. הנמצא בבגד ואין ידוע אם דם נדה הוא אם לאו, מעבירין עליו שבעה דברים לבדוק אותו בהם. ומכללם ארבעה סמנין הללו. ואין הלכה כר״י: