ברטנורא על משנה שבת ח:ז

בין פצים לחבירו. כשמסדרין פצימין ועמודין וקורות ועושין שורות של קורות על הארץ ויש חלל בין זו לזו סומכו תחתיו שלא יתעקם:

זכר לדבר. דחשיב חרס בחתיית האור:

לחשוף. לדלות:

מגבא. גומא קטנה שהמים נקבצים בה, אלמא חשיב חרס נמי בקבלת המים והלכה כרבי יוסי: