ברטנורא על משנה סנהדרין ג:ה

שושבינו. רעהו בימי חופתו, פסול לו כל ימי החופה:

לא נחשדו ישראל על כך. להעיד שקר משום איבה ואהבה. וכן הלכה. ודוקא בעדות פליגי רבנן עליה. אבל בדין מודו רבנן דפסול לו לדון, דאי רחים ליה אינו רואה לו חובה, ואי סני ליה לא מצי לאפוכי בזכותיה: