ברטנורא על משנה סנהדרין י:ד

יצאו אנשים בני בליעל. בנים שאינם עולים בתחיית המתים, ונדחין כמדיחין:

עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר. דכתיב וידיחו את יושבי עירם, ולא יושבי עיר אחרת:

ומאותו השבט. דכתיב מקרבך, מקרב השבט עצמו:

ועד שיודח רובה. של עיר. דכתיב יושבי עירם, דמשמע ישובה של עיר דהיינו רובה:

הרי אלו כיחידים. שעבדו עבודה זרה. וידונו בסקילה וממונן פלט:

וצריכים. אנשי עיר הנדחת:

שני עדים והתראה לכל אחד ואחד. שהיו מרבים להם בתי דינין, וכל מי שנמצא שעבד עבודה זרה בעדים והתראה מפרישים אותן עד שיראו אם הם רובה של עיר מביאין אותן לבית דין הגדול וגומרין דינן שם והורגים אותם בסייף וממונן אבד. ואם לא נמצאו רובה של עיר, דנין אותן בסקילה וממונן פלט: