ברטנורא על משנה פאה ז:ח

משנודעו העוללות. שניכר מה הוא עוללת ומה הוא אשכול:

העוללות לעניים. שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו:

יתנו שכר גדולן להקדש. מה שמשביחין כל שעה בתוך קרקע של הקדש. והלכה כרבי יוסי:

בעריס. כרם שהגפנים שלה מודלות על גבי כלונסות ועצים, לשון אף ערשנו רעננה (ש״ה א):

כל שאינו יכול לפשוט. כלומר לאחר שעבר מעליה, אם במקום שנזכר אינו יכול לפשוט ידו וליטול קרינא ביה לא תשוב לקחתו (דברים כד):

אבל רוגליות. הגפנים העומדים על גבי קרקע שדורכים עליהם ברגל:

משיעבור ממנה. הוי שכחה דכל גפן וגפן מן הרוגליות חשיבא כאומן בפני עצמו, ואסור לשוב מאומן לאומן: