ברטנורא על משנה פרה י:א

כל הראוי לטמא מדרס. כגון כלים המיוחדים למשכב ומושב ומרכב:

מדף לחטאת. אם הטהור למי חטאת הסיטן. אפילו הן טהורין לתרומה נטמא המסיטם כאילו הן טמאים מדרס. וחומרא בעלמא היא כדאמרינן [בחגיגה י״ח] בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש. וקרי ליה מדף, לפי שהיא חומרא דרבנן בעלמא. לשון קול עלה נדף (ויקרא כז):

ואדם כיוצא בהן. שאם הטהור לחטאת הסיט אדם הטהור לתרומה, נטמא לחטאת, שהטהורים לתרומה נחשבים כזבים לגבי חטאת:

וכל הראוי ליטמא טמא מת. כגון כלים דלאו בני מדרס:

ר׳ אליעזר אומר אינו מדף. ואם הסיטן לא נטמא לחטאת:

ר׳ יהושע אומר מדף. אם הסיט אפילו הטהורים, נטמא לחטאת. ורבנן פליגי ומחלקים בין טמאים לטהורים. ושלש מחלוקות בדבר. והלכה כחכמים: