ברטנורא על משנה פרה א:ד

חטאות הצבור. כגון שעירי ראשי חדשים ושל מועדות ועולותיהן, כולהו בני שנה נינהו:

חטאת היחיד. כשבה או שעירה:

ואם הקריבום ביום השמיני כשרים. דכתיב (ויקרא כ״ב:כ״ז) ומיום השמיני והלאה ירצה, ונאמר בבכור (שמות כ״ב:כ״ט) ביום השמיני תתנו לי, מה בכור עשה יום שמיני כשמיני והלאה, אף בשאר קרבנות עשה יום שמיני כשמיני והלאה. מיהו במידי דחובה מצוה מן המובחר להביא מיום שלשים ואילך:

והפסח. אע״ג דחובה הוא, לא חשו חכמים, משום דנסבי לפי נפשות, שלא יבוא לידי נותר כיון שאינו נאכל [אלא] לחבורה אחת: