ברטנורא על משנה עוקצים ב:א

זיתים שכבשן. ביין או בחומץ או בשאר משקין:

בטרפיהן. עם העלים שלהם. עלה זית, מתרגמינן טרף זיתא:

טהורים. אם נגע שרץ בעלין, טהורים הזיתים והעלים, דלא חשיבי העלים לא יד ולא שומר:

לפי שלא כבשן. בטרפיהן:

אלא למראה. כדי שיהיו נראים יפין יותר כשהעלים עמהן, דנראים כאילו מחדש נתלשו:

כשות של קישות. כשהקשואים קטנים יש להן כמין שער קטן, ונקרא כשות:

והנץ שלה. בפי הקשואים יש כמו נץ ארוך מעט:

טהורים. דלא חשיבי לא יד ולא שומר:

לפני התגר טמאה. דניחא ליה לתגר בשער ובנץ, שמתוך כך נראים הקשואים יפים וכאילו מחדש נתלשו, וכיון שרוצה בקיומן, חשיבי שומר לפרי. אי נמי, לפי שהקשואים רכים ויד הכל ממשמשים בהן לקנותן הן מתקלקלים אם לא מפני שאותו שער שומרן מכל לכלוך וטינוף: