ברטנורא על משנה אהלות ו:ג

כותל שהוא לאויר. שצדו אחד אויר העולם, וצדו האחר משמש את הבית, כגון כותל שמפסיק בין בית לחצר או בין בית לגינה:

והטומאה בתוכו. שנסדק הכותל ויש טומאה בחללו בתוך הסדק:

מחציו ולפנים. אם הטומאה מן החצי של כותל לצד הבית:

הבית טמא. כאילו היתה בתוך הבית, דההוא פלגא בתר בית שדינן ליה. והעומד בכותל למעלה אפילו עומד כנגד הטומאה:

טהור. דלאו כטומאה רצוצה חשיבה, ואינה בוקעת ועולה, דהא חשבינן לה כמונחת באוהל:

מחציו ולחוץ. לצד האויר, לא שדינן ליה בתר בית, ולפיכך העומד מלמעלה טמא כיון דלאו כמונחת באוהל היא הרי היא טומאה רצוצה ובוקעת ועולה:

מחצה למחצה. שהטומאה באמצע:

רבי מאיר מטמא. דשדינן ליה לכותל בתר בית ובתר אויר לחומרא:

וחכמים מטהרים. דלגמרי שדינן ליה בתר בית. והלכה כחכמים:

כל הכותל לבית. אפילו עומדת הטומאה בחצי של צד האויר הרי היא כאילו מונחת בתוך הבית: