ברטנורא על משנה אהלות טו:ח

חצר הקבר. חצר המוקפת מארבע רוחותיה ארבע מערות של קברות:

טהור עד שיהא בה ארבע אמות. כל זמן שיש בה ארבע אמות טהור העומד בה. אבל פחותה מארבע אמות, טמא העומד בה. ואם אין שם אלא שלש מערות משלש רוחות ורוח רביעית של חצר פתוחה לאויר העולם, אפילו אינו מרוחק מפתח המערה אלא כל שהוא, טהור, ובלבד שלא יגע למשקוף של פתח המערה. והני מילי, חצר הקבר דמסיימא מחיצתה, אבל מת בעלמא תופס ארבע אמות לטומאה:

גולל לקבר. כיסוי על פתח הקבר:

אלא כנגד הפתח. של הקבר. והנוגע בקצה המונח חוץ לקבר, טהור:

עשה ראשה גולל לקבר. והרי היא עומדת על הקבר כמו אילן. הנוגע ממנה בארבע טפחים סמוך לקבר, טמא משום גולל, ומארבע ולמעלה טהור:

בזמן שהוא עתיד לגוד. לקוץ. ואע״פ שלא קצץ עדיין. לגוד, כמו גודו אילנא (דניאל ד׳):

כולה חיבור. כל זמן שלא קצץ, ואע״פ שעתיד לקוץ. ואין הלכה כרבי יהודה: