ברטנורא על משנה אהלות יב:ה

מעזיבה. טיט וצרורות שרגילים לשום על גבי קורות:

ומכוונות. קורה העליונה כנגד התחתונה וכל אחת יש בה רוחב טפח:

תחתיה טמא. ושעל גבה טהור, שהקורה חוצצת. והני מילי כשיש בקורות פותח טפח שהן רחבות טפח, אבל אין רחבות טפח לא מביאות טומאה ולא חוצצות וכמאן דליתנהו דמי, ונמצא טומאה כאילו עומדת באויר:

ביניהן טמא. ושתחת התחתונה ושעל העליונה טהורים, דשתיהן חוצצות:

כנגדו עד הרקיע טמא. ושתחת כולן טהור:

כבין התחתונות. כנגד אויר התחתונות. ורחבן כשיעור אויר שביניהן, שאם תעלה את התחתונות או תוריד את העליונות נמצא הכול סתום:

תחת כולן טמא. כאילו היתה תקרה שוה. ועל גבן טהור: