ברטנורא על משנה נדה ה:ז

פגה. סמדר. כמו התאנה חנטה פגיה (שיר ב׳). כך התינוקת שאין לה סימן לא בדדין ולא בשערות:

בוחל. הפרי הקרוב להתבשל. ולשון חכמים הוא, התאנים משיבחילו חייבים במעשר. כך כשיש לה סימן דדין קצת, בידוע שהביאה שתי שערות ונערה היא:

צמל. לשון נוטריקון יצתה מלאה. שיש לה סימן מובהק בדדיה והיא בוגרת:

בזו ובזו. אפילו כשהיא נערה, אביה זכאי בכל. דכתיב (במדבר ל׳) בנעוריה בית אביה, כל שבח נעוריה לאביה: