ברטנורא על משנה נדרים ט:ט

פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אם נדר לגרש את אשתו:

מה ראתה אמן להתגרש. אם לא שנמצא בה ערות דבר, ונמצא פוגם את בניו. ולא חיישינן שמא ישקר, שהוא אינו מתחרט אלא שהוא בוש לומר שאינו חושש לכבוד בניו: