ברטנורא על משנה נדרים י:ו

שומרת יבם וכו׳ ר״א אומר יפר. כשעשה בה יבמה מאמר מיירי, דסבירא ליה לר״א מאמר קונה ביבמה קנין גמור מן התורה. ואם היא נערה ויש לה אב, אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:

רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים. דלא סבירא ליה לר״י מאמר קונה קנין גמור, מיהו סבירא ליה דיש זיקה, וזיקה ככנוסה, וכשאין שם אלא יבם אחד מיפר, אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהם מיפר שאין ברירה:

ר״ע אומר לא לאחד ולא לשנים. דסבר זיקה אינה ככנוסה, ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה:

אשה שקנה הוא לעצמו. היינו ארוסתו:

הרי הוא מיפר נדריה. בשותפות עם אביה:

אשה שהקנו לו מן השמים. דהיינו יבמתו:

אינו דין שיפר נדריה. בשותפות עם אביה:

שיש לאחרים רשות בה. שגם היא זקוקה לשאר אחים:

מה אתה משיב על יבם אחד. כלומר תשובתך טובה על דברי ר״א שאומר שמיפר אפילו כשיש ב׳ יבמין, מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:

אין היבמה גמורה ליבם. להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה. והלכה כר״ע: