ברטנורא על משנה מועד קטן ב:ד

אלא לצורך המועד. שהקונה צריך להם במועד, בתים לישב בהם, עבדים לשמשו, בהמה לשחיטה:

או לצורך המוכר. שצריך למעות להוציאן לצורך יום טוב:

אין מפנים. כלים או תבואה:

מבית. זה לבית אחר רחוק ממנו, מפני הטורח:

אבל מפנה לחצרו. לבית אחר שבאותו חצר, דצנעה הוי. אבל מבית לבית דרך ר״ה לא:

ואין מביאין כלים מבית האומן. וה״מ כלים שאינן לצורך המועד, אבל כלים שהן לצורך המועד כגון כרים וכסתות וכוסות וקיתוניות שרי:

ואם חושש להם. שמא יגנבו מבית האומן, או אם צריך האומן לשכרו ואין בעל הכלי מאמינו כי ירא שמא ישאל ממנו שכר פעולתו פעם שניה: