ברטנורא על משנה מנחות ט:ב

שנתות היו בהין. לא היה שם אלא הין, ובו היו סימנים מסמרות או פגימות:

עד כאן לפר. חצי ההין:

עד כאן לאיל. שלישית ההין:

ועד כאן לכבש. רביעית ההין. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

וכי מה היה ההין משמש. שלא היה במקדש דבר שיהיה צריך להין שלם, שלעולם לא נצטרכו להין אלא בשמן המשחה בימי משה ואותו שמן עדיין הוא קיים ועומד, וא״כ לא היו צריכים להין:

אלא מדה יתירה. היתה שם להשלים השבע מדות:

למנחת כהן גדול. היו לה שלשה לוגין שמן, לוג ומחצה שחרית ולוג ומחצה בין הערביים: