ברטנורא על משנה מנחות ג:ו

שני שעירי יום הכיפורים. השעיר אשר עלה עליו הגורל לה׳ ושעיר המשתלח לעזאזל:

שני כבשי עצרת. שני כבשי שלמים שבאים חובה על שתי הלחם:

שתי חלות. שתי הלחם של עצרת:

ושני סדרים. שתי מערכות של לחם הפנים, שש חלות לכל מערכת:

שני בזיכין. שתי כפות שבהן הלבונה, ונתונים על שתי המערכות:

הסדרים והבזיכין מעכבין זה את זה. שאם אין מערכות של לחם על השלחן לא יתן בו את הבזיכין של לבונה. ואם אין בזיכין לא יתן את הלחם:

שני מינים שבנזיר. חלות מצות ורקיקי מצות:

ושלשה שבפרה אדומה. עץ ארז ואזוב ושני תולעת:

ארבעה שבתודה. ארבעה מינים של לחם שמביאים על שלמי תודה, חלות מצות, ורקיקי מצות, וסולת מורבכת, וחלות לחם חמץ:

ארבעה שבלולב. לולב ואתרוג הדס וערבה. אם נוטל ארבעתן בכל היום כולו אע״פ שנוטל אחד מהן בשחרית ואחד בין הערבים יצא, דקיימא לן לולב אין צריך אגד. אבל אם חסר אחד מן המינים ונטל כל השלשה, לא קיים מצוה כלל:

ארבעה שבמצורע. עץ ארז ואזוב ושני תולעת והצפור החיה:

שבע הזיות שבפרה. אדומה. דכתיב (במדבר י״ט) והזה אל נוכח פני אוהל מועד מדמה שבע פעמים:

שבע הזיות של בין הבדים. ביום הכיפורים. דכתיב (ויקרא י״ז) ולפני הכפורת יזה שבע פעמים:

ושעל הפרוכת ושעל מזבח הזהב. ביום הכיפורים, ובפר כהן משיח, ובפר העלם דבר של צבור, ושעירי עובדה זרה. שכל אלו טעונים הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב כמו שמפורש בפרשת ויקרא ובאחרי מות. ושעירי עבודה ורה מרבינן להו מקרא דכתיב (שם ד׳) ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת. לפר, זה פר כהן משיח. החטאת, אלו שעירי עובדה זרה. וארבע מתנות שעל ארבע קרנות שעל מזבח הזהב נמי מעכבות זו את זו, אף על פי שלא הוזכרו במשנה: