ברטנורא על משנה מנחות ב:ה

פיגל בקומץ. בהקטרת הקומץ חשב על השיריים לאכלן שלא בזמנן:

עד שיפגל בכל המתיר. והקטרת אחד מהן חצי מתיר הוא, דאיכא נמי הקטרת חבירו, שאין שיירי המנחה מותרים באכילה לכהן עד שיקטירו הקומץ והלבונה:

במנחת חוטא ובמנחת קנאות. שאין בהן לבונה, והקומץ לבדו הוא המתיר:

שחט אחד מן הכבשים. של כבשי עצרת. ואין הלחם מותר אלא אחר שישחטו שניהן:

הקטיר אחד מן הבזיכין. והרי אין מתיר הלחם אלא הקטרת שניהם:

ר׳ מאיר אומר פגול. דסבר חצי מתיר נמי מפגל. ואין הלכה כרבי מאיר: