ברטנורא על משנה מעילה ד:ד

שני שמות. שני לאוין חלוקין:

כקל שבשניהם. כלומר, דלא מצטרף לטומאה אפילו לשיעור קל, כגון שיצטרף פחות מכעדשה דשרץ להשלים כזית דנבילה, וכל שכן דלא מצטרף לשיעור חמור. וכן חצי זית של מת אין מצטרף לחצי זית של נבילה לטמא אפילו לטומאת ערב:

האוכל שנטמא באב. זהו ולד ראשון:

ושנטמא בולד. הטומאה. זהו ולד שני:

מצטרפין זה עם זה. לכביצה, שהיא שיעור טומאת אוכלין:

לטמא כקל שבשניהם. לעשות שלישי כדרך השני לעשות שלישי, והיינו כקל שבשניהם. אבל אין מצטרפין להכי שיעשו שני כמו שעושה ראשון שני, דא״כ היה כחמור שבשניהם: