ברטנורא על משנה מגילה א:ז

שתי ראיות. בין ביום א׳ בין בשני ימים רצופים. וכן ג׳ ראיות בין ביום א׳ בין בג׳ ימים רצופים, או ב׳ ביום א׳ וא׳ למחר:

אלא קרבן. שזב הרואה ב׳ ראיות אינו טעון קרבן. אבל לענין לעשות משכב ומושב אב הטומאה ואפילו לא נגע בהן, וספירת ז׳ משיפסוק מזובו, שצריך למנות ז׳ נקיים קודם שיטבול, זה וזה שוים:

אין בין מצורע מוסגר. שטעון הסגר כדכתיב (ויקרא י״ג:ה׳) והסגירו הכהן שבעת ימים:

למצורע מוחלט. שטמאו הכהן לגמרי:

אלא פריעה ופרימה. הא לענין שלוח וטומאה זה וזה שוין:

אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים. דגבי תגלחת וצפרים כתיב (שם י״ד) והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, יצא מוסגר שצרעתו תלויה בימים. שאפילו נרפא צריך להיות מוסגר שבעה ימים. אבל לענין טהרה במקוה זה וזה שוין, דבטהור מתוך הסגר נמי כתיב (שם י״ג) וכבס בגדיו וטהר. ואע״ג דאיכא נמי קרבנות אשם ולוג שמן, מיהו הכא ביום טהרתו ורפואתו הוא דקתני, ולא איירי בקרבנות שהן בשמיני: