ברטנורא על משנה מכות ג:יג

ידה טפח. בית יד שהרצועה תלויה בה, ארכו טפח:

ורחבה. של רצועה של עגל טפח:

וראשה מגעת על פי כריסו. לכך צריך שיהא בבית יד של רצועה נקב, שהחזן המלקה יכול להאריך ולקצר הרצועה כרצונו. שאין מלקין לאדם אלא ברצועה שראשה מגעת על פי כריסו שהוא טבורו:

שליש מלפניו. דכתיב (דברים כ״ה:ב׳) והכהו לפניו כדי רשעתו, לפניו כדי רשעתו אחת, ולאחריו כדי שתים. מלפניו, על לבו. מאחריו. שליש על כתף זו ושליש על כתף זו:

מכה בידו אחת. אבל כשמגביה הרצועה מגביה בשתי ידיו:

בכל כחו. דכתיב (שם) מכה רבה: