ברטנורא על משנה מכשירין ג:ד

המרבץ את ביתו. מזלף בו מים כדי שלא יעלה האבק:

וטננו. נתלחלחו. לשון אם היתה שדה מטוננת, שפירושו שדה לחה, בפרק קמא דמועד קטן [דף ו׳]:

אם מחמת הסלע. צור שמששת ימי בראשית, והוא רצפת הבית, ומתוך כך נתלחלחו החטים:

המטנן בחול. מטמין הפירות בחול כדי שיטננו, כלומר שיתלחלחו, שיקבלו מלחלוחית החול:

הרי זה בכי יותן. דאין חול בלא מים: