ברטנורא על משנה מכשירין ב:ג

ברזל טמא. שבא משברי כלים טמאין:

שבללו. שטרפו ועירבו עם ברזל טהור שבא מן העשת:

אם רוב מן הטמא טמא. חכמים גזרו על כלי מתכות שנטמאו ושברן והתיכן ועשה מהן כלים, שיחזרו לטומאתן הישנה עד שיזה עליהן שלישי ושביעי ויטבילם ויעריב שמשן:

גסטריות. כמין קדירות עשויות להשתין בהן. ובלשון ערבי קורין להן בסריא״ש:

שישראל ונכרים מטילין לתוכן. משתינים לתוכן. ושתן של נכרי טמא, דגזרו עליהן שיהיו כזבין לכל דבריהן:

מי שפיכות. מים שרחצו בהן ושופכין אותן לחוץ, ובחזקת טמאין הן:

אימתי. מתבטלין מי השפיכות ברוב:

בזמן שקדמו. הן, ואח״כ רבו עליהן מי גשמים וטיהרום:

אבל אם קדמו מי גשמים. אפילו נפלו עליהן משהו מי שפיכות טמאים: