ברטנורא על משנה מעשר שני ה:ו

ערב יום טוב הראשון של פסח וכו׳ דכתיב (דברים י״ד:כ״ח) מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך, ונאמר להלן (שם לא) מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסכות, מה להלן רגל אף כאן רגל. אי מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות ת״ל (שם כו) כי תכלה לעשר, רגל שכל מעשרות כלין בו, הוי אומר זה פסח שאין פירות של שנה שלישית נגמרים להיות נלקטים כולן עד שיבא פסח של שנה הרביעית, וכן של שנה ששית עד שיבוא פסח של שנה שביעית:

תרומה ותרומת מעשר לבעלים. לכהנים, שהתרומה שלהם:

ומעשר ראשון לבעליו. ללוים:

ומעשר עני לבעליו. לעניים:

מתבערים בכל מקום. צריך לבערם ולאבדם מן העולם:

הבכורים נתנים לכהנים כתרומה. ואין צריך לבערם מן העולם משום דתרומה [קרינהו] רחמנא, דאמר מר ותרומת ידך אלו הבכורים דכתיב בהו (דברים כ״ו:ד׳) ולקח הכהן הטנא מידך. ואין הלכה כר״ש:

התבשיל. שיש בו מפירות שביעית, או מעשר שני בשעת הביעור:

הרי הוא כמבוער. כיון דאין ממשן ניכר: