ברטנורא על משנה מעשר שני ג:ו

שנגמרה מלאכתן. למעשר, כדתנן בפ״ק דמעשרות איזהו גרנן למעשר:

ועברו בתוך ירושלים. בעודן טבל:

יחזור מעשר שני שלהן. דקסבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין, וקלטוהו מחיצות למעשר שני:

ושלא נגמרה מלאכתן. כגון סלי ענבים לגת וכו׳. אבל סלי ענבים לאכילה נגמרה מלאכתן:

למוקצה. מקום ששוטחין בו תאנים ליבש קרוי מוקצה:

רבי שמעון בן יהודה אומר וכו׳ סבר דלב״ה מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין. אי נמי אפילו כמי שהורמו דמיין הני מילי [לענין] שאר דברים, אבל לענין קליטת מחיצות דרבנן, מקילין ב״ה. ואין הלכה כר״ש בן יהודה, שלא נחלקו ב״ש וב״ה אלא על פירות שלא נגמרה מלאכתן כדברי ת״ק:

והדמאי. טבל של דמאי:

נכנס. לירושלים:

ויוצא ונפדה. חוץ לירושלים אחר שיצא, ואין צריך לחזור. והך סיפא לתנא קמא איצטריך ואליבא דבית הלל: