ברטנורא על משנה מעשר שני ג:יב

המשאיל קנקנים למעשר שני. מי שמשאיל קנקניו להכניס בהן יין שקרא לו כבר שם מעשר שני:

אף על פי שגפן. שסתם פיהן במגופה אחר שמלאן:

לא קנה מעשר. לא נתפס הקנקן בקדושת מעשר:

זלף לתוכן סתם. שהכניס לתוכן יין של טבל קודם שקרא לו שם מעשר:

עד שלא גפן. אם קרא לו שם מעשר קודם שסתמן במגופה:

אם משגפן. אם לאחר שסתמן במגופה קרא שם מעשר:

קנה מעשר. נתפס הקנקן בקדושת מעשר, וטעון חלול כמו היין, אם בא לחללו על הכסף:

עולות באחד ומאה. בשל תרומה איירי, אם נתערב קנקן של תרומה במאה קנקנים של חולין, ולא היה פיהן סתום במגופה, חשבינן להו כאילו כולן מעורבות זו בזו, ועולות באחד ומאה כדין תרומה שנתערבה בחולין:

משגפן מקדשות בכל שהן. ואפילו אחד באלף אינן עולות, וימכרו כולן לכהן בדמי תרומה, חוץ מאחת שבהן שנוטלה הכהן בלא דמים:

עד שלא גפן תורם מאחת על הכל. דחשיב מוקף: