ברטנורא על משנה כלאים ו:א

איזהו עריס. שנותנים לו עבודתו ד׳ אמות כעבודת הכרם אע״פ שאינו אלא שורה אחת ועריס הוא שמסרגים קנים כמו ערס כדרך שמסרגים את המטות ומדלין עליה שריגי הגפנים ואליבא דבית הלל קבעי דאמרי לעיל בפ״ד אינו כרם עד שיהיו שם שתי שורות ובעריס מודו דבשורה אחת נמי הוי כרם:

מן הגדר ולשדה. כגון אם היו הגפנים נטועים למזרחה של גדר והזמורות עולים על הגדר, אם בא לזרוע למערבה של גדר אין מונין ארבע אמות מעיקרן של גפנים שהן להלאה מן הגדר, אלא צריך להרחיק ארבע אמות מן הגדר ששריגי הגפנים מודלות עליו. וזו מקולי בית שמאי וחומרי בית הלל:

טועים כל האומרים כן. דלעולם לא אמרו בית הלל דעריס של שורה אחת של גפנים כרם להצריכה שירחיקו ממנה לשדה ד׳ אמות, ולא הוזכר דין ד׳ אמות בעריס אלא לענין זה שאם יש ד׳ אמות מעיקר גפנים לגדר שהן מודלות עליה נותנין לו את עבודתו ששה טפחים כמו שנותנים לגפן יחידית וזורע את המותר עד הגדר, ואם אין ד׳ אמות מעיקר הגפנים עד הגדר לא יביא זרע לשם, מידי דהוה אגפן שהיא נטועה בגת או בנקע דאמר ר׳ יוסי בפרקין דלעיל אם אין שם ד׳ אמות לא יביא זרע לשם, ור׳ יוחנן בן נורי ור׳ יוסי אמרו דבר אחד והכי מפורש בהדיא בירושלמי:

רבי עקיבא אומר שלשה טפחים. היא עבודת גפן יחידית. ואין הלכה כר׳ עקיבא: