ברטנורא על משנה כלאים ה:ז

עם הזבלים או עם המים. כשמזבל כרמו או כשפותח אמת המים להשקות הכרם פעמים יש עמהם זרעים, וכל הני שלא בכוונה נזרעו שרי, דלא תזרע כרמך בכוונה משמע:

סיערתו הרוח. שהיה עומד בשדה וזורע והוליכה רוח סערה את הזרע בכרם:

לאחריו מותר. דשלא בכוונה היה ולא ראה שהוליך הרוח את הזרע לתוך הכרם:

ולפניו אסור. אם סיערתו הרוח לפניו וראה אסור:

כיצד יעשה אם עשבים יופך. יחרוש ויהפך שרשי העשבים ושוב לא יצמחו:

אם אביב. שכבר צמח הזרע אלא שלא הביא שליש:

ינפץ. הזרע מן השיבולת והקשין מותרין והדגן אסור:

ואם הביאה דגן תדלק. והכל אסור: