ברטנורא על משנה כלאים ב:ו

משר משר. ערוגות ערוגות וכל ערוגה ממין אחד לבדו:

שלשה תלמים של פתיח. כלומר מניח בין משר למשר ריוח שלשה תלמים של מחרישה מלשון יפתח וישדד אדמתו (ישעיהו כ״ח:כ״ד) ובירושלמי מפרש שהם שתי אמות רוחב על שתי אמות אורך, ואחר כך מיצר והולך אם ירצה עד שלא ישאר ביניהן בסוף המצר אלא כל שהו, שהרי בכך הן נראים שלא נזרעו בערבוביא:

העול השרוני. כמלוא רוחב העול שחורשים בו בשרון, דהיינו בבקעה, שהוא רחב מן העול שחורשים בו בהר:

וקרובים דברי אלו וכו׳ ששיעור שלשה תלמים של פתיח קרוב להיות שוה למלוא העול השרוני: